עונה 2 פרק 2
להתחיל עם בחורה בבר, פחדים ושקרים שאנחנו מספרים לעצמנו

<מוזיקה <♬

אוקי, אז אנחנו מתחילים את הפרק השני של העונה השנייה שלנו כאן בפודקאסט הנפלא שלנו סביבה מנצחת. 

לאלו מכם שלא מכירים אותי, שמי מתן ניסטור. אני בעצם היוצר של הדבר הנפלא הזה ואני רוצה להגיד לכם תודה רבה שאתם כאן. 

אני יכול להגיד לכם שהתהליך שאני עברתי בשנים האחרונות הגיע בעיקר מאנשים שהחליטו לעשות משהו שהוא די דומה למה שאני עושה עכשיו, לשבת ולחלוק את התובנות שלהם, את המידע שלהם, את הניסיון שלהם ובעיקר הרצון להפיץ את הטוב.

אז תודה רבה לכם שאתם כאן ואם הדבר הזה יעורר בכם השראה יום אחד לעשות משהו דומה משלכם, אני אשמח לדעת על זה.

בפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על שלושת הסיבות שאנשים לא משיגים את המטרות שלהם. מי שעוקב אחרי הפודקאסט יודע שאנחנו מאוד מוכווני השגת המטרות שלנו ויש לנו את הדבר שנקרא מודל פירמידה. יש לנו את המטרה שנמצאת בקצה, יש לנו את התוכנית שנמצאת במרכז ויש לנו את ההתפתחות האישית שנמצאת בבסיס. 

אז בפרק של היום אני רוצה לקחת דוגמא שלא קשורה לירידה במשקל. לאלו מכם שמכירים אותי יודעים שאני בעלים של חברה לירידה במשקל בשם “יאללה רזים” וזה הנושא שאני בד”כ הולך אליו. אבל היום וגם בגלל שהרבה מכם ביקשתם ממני, אני אדבר על דבר שנקרא זוגיות.

עכשיו, בוא ניקח דוגמא מאוד, מאוד קלאסית שנוגעת לשני המינים וזה הרגע הנדיר הזה והכ”כ קסום הזה שלאט, לאט קורה פחות בימינו שגבר מחליט לגשת לבחורה פוטנציאלית שמוצאת חן בעיניו והוא מה שנקרא על החיים ועל המוות, הולך לדבר איתה. 

הגברים שמאזינים יודעים שזה דבר שהוא מאוד מלחיץ והנשים שמאזינות לא בטוחות שהן יודעות על מה כל המאומה ועל מה כל הקושי, אבל נשים, אני מבטיח לכן שהרגע שבו גבר מחליט להתחיל אתכן בדגש על פרונטלי ולא דרך אפליקציות או דרך סמסים או דברים כאלה, ממש כמו בסרטים של פעם כשגבר ניגש לאישה בבר, זה אחד הרגעים המלחיצים ביותר עבור כל גבר.

אז בואו ניקח סיטואציה על משהו קלאסי. בואו ניקח שני גברים, חברים, שיוצאים לבלות בבר שכונתי, סתם נגיד בת”א. הם רואים קבוצה של בחורות ובוא נגיד שלאחד מהגברים יש חברה והגבר השני רווק. זה שרווק כל הזמן אומר לחבר שלו “איך בא לי חברה או איך בא לי להכיר מישהי” והוא בעצם רק אומר שהוא מחפש. 

פתאום הם שמים לב לקבוצה החדשה של הבנות שיושבת לידם. החבר, זה שיש לו חברה הוא גם חבר טוב ועונה על הקטגוריה של “סביבה מנצחת” שאלו אנשים שדוחפים אותנו לעשות את הדברים שאולי אנחנו חוששים לעשות בעצמנו.

אומר לו אותו חבר רווק “יאללה יש שם קבוצה של בנות, יש שם גם אחת שאני יודע שהיא מוצאת חן בעיניך, לך תדבר איתה”. 

אחת הסיבות שיעצרו את הבחור הרווק מלגשת ולדבר עם הבחורה, האמת שזה שלוש סיבות וזה גם הנושא שלנו להיום. 

אבל הסיבה הראשונה, הוא יגיד לחבר שלו “כן, אבל אני לא יודע מה להגיד לה”. 

עכשיו, משהו שמאוד חשוב שכולנו נבין. כל תירוץ תמיד מגיע ממקור חיצוני. במילים אחרות, אותו בן אדם אם צריך באמת לנסות להבין מה עוצר אותו מלגשת לבחורה, זה פחד. 

אבל מאוד קשה להגיד בטח כחבר לחבר, “תקשיב אחי, אני מפחד לגשת אליה”. 

אולי אני אשמע מצחיק, אולי אני אשמע כחסר בטחון עצמי, אולי אני לא רוצה עכשיו להתחיל שיחה מאוד עמוקה על פחדים, אז אני פשוט אומר לו “אבל אני לא יודע מה להגיד לה”. 

ובגלל שכל תירוץ תמיד מגיע ממקור חיצוני אני גם יכול לתת לכם דוגמאות אחרות מהחיים. 

נגיד איחרתם לאן שהוא, בד”כ רוב האנשים יאשימו משהו חיצוני שמסביר את סיבת האיחור שלהם. לצורך העניין, איחרתי כי היה פקקים בכניסה לת”א או באיילון. מי ישמע? פתאום יש פקקים בכניסה לאיילון, כאילו שזה משהו חדש. אבל מאוד נוח להאשים משהו אחר. זה לא אני, אני התכוונתי להגיע בזמן, היה פקקים. ה”וייז” לקח אותי למקום לא נכון או היה לי בלת”מ בדרך.

מאוד קשה למצוא אנשים שאומרים “איחרתי כי לא ניהלתי את הזמן שלי בצורה נכונה” 

או בגלל שאנחנו יודעים שאי אפשר באמת לנהל את הזמן (אלא אם כן ראיתם את הסרט “הנוקמים” ויש שם את אבן האינפיניטי סטון ששולטת בזמן, היא הדבר היחיד שיכולה לשלוט בזמן, סגור ציטוט למעריצי אוונג’רס)

הדבר היחיד שאנחנו יכולים לשלוט בו זה בעצם הניהול של עצמנו. אז אותו בן אדם שמאחר, יהיה מאוד נדיר שהוא יגיד “שומע, איחרתי כי אני לא באמת מנהל את עצמי בצורה נכונה ואני מתנצל שזלזלתי בזמן שלך”.

בד”כ לא נפגוש את זה. בד”כ נפגוש אנשים שמאשימים משהו חיצוני כמו הכלב אכל לי את המחברת ללמה הם לא עשו את מה שהם עשו. 

אז נחזור לסיטואציה. יש לנו שני גברים שיושבים בבר וישב בחור רווק שמסתכל על בחורה ובתכלס הוא רוצה לגשת אליה אבל גם בתכלס, בתכלס הוא מאוד מפחד. אז הדרך שלו להצדיק את זה שהוא לא יוצא לפעולה תהיה “אבל אני לא יודע מה לעשות”. 

אז בואו נחזור לחבר הלא רווק שלו, לחבר שבזוגיות ובואו נגיד שהבן אדם הזה עונה לנו על הקונספט שנקרא “מידול”. מידול, אני מזכיר, זה להקשיב לאנשים שהשיגו את הדברים שאנחנו רוצים. 

אז לבחור הזה יש חברה, אז בואו נגיד שהוא יותר ותיק בקרבות של להתחיל עם בנות בתוך ברים והחבר הזה שיש לו חברה גם אומר לבחור הרווק את המשפט הטוב ביותר באנושות לגבי מה הוא צריך להגיד לאישה הזאת כדי שהיא תרצה לדבר איתו וכדי שתתפתח שיחה ביניהם. אז הוא נותן לו את המשפט המדויק. ומעכשיו לאותו בחור רווק כבר אין את התירוץ של אני לא יודע מה להגיד לה. 

עכשיו הוא ייגש לתירוץ השני שלו. הוא יודע מה לעשות, אבל הוא לא הולך לעשות את זה. בואו נחזור שניה לסיטואציה, הבחור אומר אוקי, אני יודע מה להגיד לה ויושב על הכיסא אבל הוא עדיין יושב על הכיסא. הוא עדיין לא באמת ניגש אליה. 

ופה אנחנו כבר באמת מגיעים לעניין של הפחד. פה כבר הסרנו את התירוץ של אני לא יודע מה לעשות כי בואו ניקח דוגמא למשהו אחר שמישהו רוצה להשיג. 

נגיד מישהו רוצה להקים עסק אז הוא אומר “אני לא יודע מה לעשות”. 

אז יהיה לו מישהו, נגיד יועץ שמלווה אותו שעונה על הקונספט של מידול שיגיד לו בדיוק מה לעשות, אבל אותו בן אדם לא יעשה. הסיבה היא בד”כ, האמת שלרוב זה הפחד מכישלון. 

עכשיו, אם אנחנו באמת רוצים להיכנס לנושא של פחדים, אנחנו צריכים להבין מאיפה כל הפחדים שלנו מגיעים. האמת היא שבדקו את זה. כשתינוק נולד זה נקרא טבולה ראסה. הוא לא יודע שום דבר וכל מה שהוא לומד הגיע ממקור חיצוני, זה נקרא מהמתווכים שלו והמתווכים זה בד”כ ההורים או הסביבה. 

עכשיו בדקו את זה. כשתינוקות נולדים הם נולדים רק עם שני פחדים. הפחד הראשון זה פחד מנפילה והפחד השני זה פחד מרעשים חזקים. עכשיו תשימו לב, כי אמרתי את שני הפחדים האלה כרגע, שאין שם את הפחד מלגשת לבחורה שיושבת בבר. תינוקות לא נולדים עם הפחד הזה. ולכן זה אומר שלימדו אותנו, לפחות כגברים, שזה מפחיד ומסוכן לגשת לבחורה. וככה פחדים נוצרים. 

זה מגיע מאיזושהי חוויה שחוויתי או מסיפור שסיפרו לי או מהסביבה שלי או מהאנשים שמקיפים אותי ואיכשהו זה נכנס לי לתוך התודעה, לצורת המחשבה שלי שהדבר הזה הוא מפחיד. כולנו נולדים עם אותם פחדים. ואם יש מישהו שפתאום פוחד מאריות זה כי הסבירו לו שאריות זה דבר מסוכן. באותה מידה יכול להיות מישהו שלא מפחד מאריות כי הוא גדל עם אריות ולימדו אותו שהם דווקא די נחמדים.

עכשיו, יש מושג שנקרא “לשלם את המחיר”, האמת שאני אומר אותו הרבה. לשלם את המחיר זה אומר לצאת מאזור הנוחות וזה אומר להתמודד עם הפחד. אחת הסיבות שאנשים לא משיגים את מה שהם רוצים זה כי הם באמת לא מוכנים לעשות את מה שצריך. 

יש משפט שאומר “כל האנשים רוצים ללכת לגן עדן, אבל אף אחד לא רוצה למות”. 

ובגלל שלמות זה תנאי הכרחי כדי להיכנס לגן עדן, זה די מסביר את העניין. הרבה אנשים רוצים דברים, אבל הם לא מוכנים לעשות את מה שצריך לעשות כדי להשיג את מה שהם רוצים. 

במקרה הזה הגבר הזה יצא לבר, אמר לחבר שלו “אני רוצה להכיר בחורה היום, אני רוצה חברה, אני רוצה זוגיות”. 

עובדתית יש לו מישהי פוטנציאלית לפניו וכרגע הוא עדיין משותק מפחד. הוא עדיין יושב על הכיסא ומחכה שפתאום איזה משהו יקרה. עכשיו כשאנחנו מדברים על מוטיבציה, זה נושא שאני מאוד אוהב לדבר עליו. מוטיבציה יכולה להגיע משני מקומות. ממקור פנימי או ממקור חיצוני. 

מקור חיצוני במקרה הזה יהיה החבר שלו שנותן לו צ’פחות על הגב ואומר לו “יאללה, יאללה, לך תיגש אליה, אתה תותח” ומעלה לו את האגו. מקור חיצוני יכול להיות מוזיקה או הרגשה טובה או אפילו גם אלכוהול בחלק מהסיטואציות. 

מוטיבציה ממקור פנימי זה בעצם אומר שאני לא צריך שום דבר חיצוני שיעזור לי. אני לא צריך אנשים, לא צריך חברים, לא צריך מוזיקה, לא צריך אלכוהול, אני יודע מה אני רוצה, אני יודע מה ה-למה שלי, אני יודע מה הסיבה שאני רוצה לעשות את זה ואני ניגש ועושה. זו הגישה שאני ממליץ להרבה אנשים ליישם אותה ולהחיל אותה כחלק מארז הכלים שיש לנו וזו היכולת לעשות דברים בלי תלות במקור חיצוני. אני יודע שזה דבר שהוא מאוד קשה, אבל קודם בואו נבין שהדבר הזה קיים. 

אז אמרנו בינתיים את שתי הסיבות הראשונות ללמה אותו גבר לא ינקוט בפעולה. הסיבה הראשונה הייתה שהוא אומר שהוא לא יודע מה הוא צריך לעשות, אבל סגרנו לו את הפינה הזאת עם זה שאמרנו לו מה הוא צריך לעשות. 

הדבר השני שגורם לאנשים לא להשיג את המטרות שלהם זה שהם יודעים מה לעשות, אבל הם לא עושים. זו גם הדוגמא שנתתי עכשיו. אותו בן אדם עדיין יושב על הכיסא כי הוא נותן לפחד לשתק אותו.

אחד הדברים שאנחנו צריכים להבין לגבי פחד זה שזה בסך הכל שימוש לרעה בדמיון שלנו. כל הפחדים שלנו כמו שאמרתי מקודם הם תורשה של הסביבה שלנו וזה לא אומר שלכולם יש את אותם פחדים. אגב, אפשר להתגבר עם הפחדים אם נתמודד איתם ומה שנקרא, ניכנס איתם ראש בראש. 

עכשיו הסיבה השלישית שאנשים לא מצליחים להשיג את המטרות שלהם זה זה. הם יודעים מה הם צריכים לעשות, הם עושים אבל, תקשיבו טוב, הם לא מאמינים שהדבר הזה אפשרי. 

בואו ניקח דוגמא של ירידה במשקל. יש בן אדם שיודע מה הוא צריך לעשות. הוא יודע שהוא צריך לאכול פחות ולהתאמן יותר. זו תמיד תהיה השיטה. הוא עושה את זה גם, הוא גם מתחיל להתאמן ונכנס לאיזושהי מסגרת תזונתית, אבל במאחורה של הגולגולת שלו, איפה שנמצא התת מודע והזיכרון היותר קדום שלנו, הוא בתכלס לא מאמין שהוא באמת יכול להוריד במשקל.

ברגע שזו נקודת הפתיחה שלי או זו המחשבה שמלווה אותי למשך כל התהליך, הסיכויים שלי כנראה יהיו מאוד, מאוד נמוכים. ברגע שאני לא מאמין בעצמי או בזה שהדבר הזה הולך לעבוד, אני לא אכנס לנושא של מודע ותת מודע, אולי נעשה על זה פרק שלם בפני עצמו, אבל אני מכשיל את עצמי. וגם אם אני אעשה את הדברים הנכונים, יקרו שנים דברים. אחד, או שהביצוע שלי לא יהיה ממש טוב, שתיים, או שאני לא אתמיד בזה למשך מספיק זמן. 

אותו דבר שניגש להתחיל עם הבחורה, יכול להגיד לה את המשפט הטוב ביותר ויכול גם לגשת אליה, אבל אותה בחורה תשים לב שהבן אדם לא מאמין בעצמו ונשים, אנחנו יודעים שאתן שמות לב לזה. 

אני יכול להגיד לכן את המשפט הטוב ביותר, לגשת ולדבר אתכן, אבל אם אותה בחורה תשים לב שהגבר חושש, לחוץ, לא רוצה להיות בסיטואציה הזאת, כל מה שקשור לטונציה ולשפת גוף, הכל יוצא החוצה וזה בעצם אנחנו שלא מאמינים בעצמנו. 

נשאלת השאלה – איך לעזאזל אנחנו יכולים לפתח את האמונה העצמית?

אז האמת היא שיש שתי דרכים. הדרך הראשונה וזו הדרך שיהיה לי הכי קל לתאר לכם, זה ע”י לעשות את הדברים הקשים שלא בא לנו לעשות. ברגע שבן אדם מתחייב כלפי עצמו שהוא הולך לעשות דברים, ניתן דוגמא כמו לקום מוקדם בבוקר והוא אשכרה עושה את זה, ההערכה העצמית מתחילה להיבנות. הביטחון העצמי מתחיל להתרומם. הבן אדם תופס יותר מעצמו והחל מאותו רגע הוא יודע שאם הוא יציב לעצמו מטרות שהן גדולות יותר וקשות יותר, עובדתית יש לו כבר סיפורי הצלחה ואז לאט, לאט אפשר להעלות את הגרף, לקחת את הדברים לשלב הבא ולהתמודד עם פחדים שהם גדולים יותר. 

אז ההמלצה הראשונה כדי לפתח אמונה עצמית זה לעשות את הדברים שבתוך תוכנו אנחנו או מפחדים לעשות או עד היום דחינו או לא היינו בטוחים שהם יעבדו. במילים אחרות, להיות בעשייה. הדרך השנייה כדי לפתח אמונה זה פשוט לעשות. 

ואני אתן לכם סיפור שאני מאוד אוהב והוא מדבר על קבוצה של חיילים אמריקאים שהלכו לאיבוד במדבר. ה-GPS שלהם הפסיק לעבוד, התחילו להיגמר להם האוכל והמים והלילה הגיע ואיתו גם הכפור של המדבר. המפקד ידע שהחיילים שלו ככל הנראה לא הולכים לשרוד את הלילה אם הם הולכים לעשות שני דברים. הדבר הראשון, אם הם הולכים להיכנס לדיכאון של אנחנו הולכים למות ושום דבר לא הולך לעבוד, במילים אחרות, שלא תהיה להם אמונה. והדבר השני, אם הם פשוט הולכים להיות סטטיים במקום והולכים לקפוא מקור. 

אותו מפקד לקחת פנס וחיפש עמוק בתוך התיק שלו והוא מצא במעמקי התיק הגדול שלו מפה. הוא צעק לחיילים שלו “מצאתי את המפה!” 

הוא מצא את המפה שתוביל אותם החוצה. כל הדם חזר לזרום בוורידים ובעורקים של אותם חיילים. כולם נעמדו בשורה והתחילו לצעוד כל הלילה. הם צעדו כל הלילה שהם רק חושבים על זה שהם הולכים לחזור הביתה, הם הולכים לראות את המשפחה שלהם, הם הולכים להינצל, הם הולכים לחיות. המפקד הוביל אותם בשימוש במפה שהוא מצא בתיק והם הלכו כל הלילה עד שהגיעה הזריחה ואיתה גם החום של המדבר. 

העניין הוא שברגע שהשמש עלתה, אותם חיילים ראו שהמפקד שלהם מנווט עם חוברת הפעלה לאחד מכלי הנשק שלהם. במילים אחרות, המפקד לא באמת מצא את המפה. אבל הדבר שהוא מצא זה את הדרך שלו להכניס את האמונה בחזרה בחיילים שלו. המפקד ידע שאם הוא לא הולך לעשות פעולה משמעותית ולהחדיר אנרגיה ואמונה אצל החיילים שלו, ככל הנראה כולם הולכים למות. עצם התכסיס שהוא עשה להם שהוא גרם להם לחשוב שבעצם הוא יודע לאן הם הולכים כשבעצם הם לא הלכו לשום מקום והוא רק שם אותם בפעולה ובתנועה, הביא אותם למצב שהם הגיעו ליום והם ניצלו. 

בסיפור הזה מתאר בצורה מעולה את זה שאנחנו, אתם יודעים מה, לא באמת חייבים להאמין בעצמנו, אבל העיקר שנהיה בעשייה, העיקר שנהיה בפעולה, העיקר שנזוז. ככל שאנחנו נזוז, האנרגיה שלנו תעלה, הבטחון העצמי שלנו יעלה, המיינדסט שלנו יתחיל להפוך ולהיות במקום שהוא הרבה יותר חזק, שאנחנו הרבה יותר מאמינים בעצמנו והסיפור הפנימי שאנחנו נספר לעצמנו כמו אותם חיילים שסיפרו לעצמם כל הלילה שהם הולכים להינצל והולכים לחיות, ייתן להם את הדלק והאנרגיה שהם צריכים על מנת להשיג את המטרה שלהם. או במילים אחרות, כדי להישאר בחיים.

אם זה עבד לאותם חיילים במדבר, אני בטוח שזה יכול לעבוד לכל הגברים בבר שבתכלס לא באמת מאמינים שזה יכול לעבוד, אבל תקשיבו לי, רק תעשו את זה. האנרגיה והביטחון העצמי כבר יגיעו לאחר מכן.

לסיכום הפרק השני שלנו, אנחנו דיברנו פה על שלושת הסיבות ללמה אנשים לא מצליחים להשיג את המטרות שלהם וזה תמיד יהיו אותם הדברים. הסיבה הראשונה, הם יגידו לכם שהם לא יודעים מה לעשות, אבל אל תקשיבו להם, זה תמיד תירוץ. מידע לא חסר היום. 

הדבר השני וזו באמת סיבה משמעותית זה פחד. אנשים באמת מפחדים מלעשות. זה נקרא לצאת מאזור הנוחות או לשלם את המחיר או להתמודד עם הפחד.

הדבר השלישי שאנחנו צריכים זה להאמין בעצמנו ולהאמין שהדבר הזה הולך לעבוד. ומכאן גם הסיפור שסיפרתי לכם. 

אז חברים, לסיכום הפרק אני רוצה להגיד לכם תודה רבה שהקשבתם. אנחנו רק התחלנו את העונה השנייה והולכים להגיע עוד הרבה מאוד פרקים חדשים וטובים. 

תודה רבה לכל מי שעוקב אחריי ברשתות החברתיות, לכל מי ששולח לי הודעות, לכל מי שמשתף את הפודקאסט. תעשו את זה בבקשה, זה עוזר לנו לגדול ולהפיץ את הטוב בקרב יותר אנשים. 

אז עד כאן, מתן, אני אוהב אתכם, תודה על הפרק הזה ונתראה בפרק הבא!

<מוזיקה <♬